פסק-דין בתיק תא"ק 44440-01-12 - פסקדין

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום קריית שמונה
44440-01-12
1.8.2012
בפני :
רבקה איזנברג

- נגד -
:
1. עבדאללה הייב
2. חמזה רחיים הייב

:
מנהל מקרקעי ישראל - נצרת
פסק-דין

1.         עניינה של התביעה דנן, הינו טענת התובעים, על כי הנתבע (להלן גם: "המינהל") לא שילם להם את מלוא הפיצויים אותם התחייב לשלם בהתאם לחוזה פיצויים שנחתם בין הצדדים ביום 13.4.11 (להלן: "החוזה").

            התביעה הינה למעשה, תביעה לאכיפת חוזה, בטענה כי על פי החוזה התחייב המנהל, בין היתר, לשלם לתובעים עבור מקרקעין שרכש מהם, סכום של 89,525 ש"ח המעודכנים ליום 26.10.10, כשבפועל שילם סכום של 82,218 ש"ח בלבד. בתביעה כספית זו מבקשים התובעים לאכוף על המינהל לשלם להם את ההפרש אשר טרם שולם, ואשר לאחר שיערוך, עומד לטענתם על 13,057 ש"ח.

2.         המקרקעין אותם רכש המינהל מהתובעים (להלן: "מקרקעי הרכישה"), הינם מקרקעין המצויים בגוש 13787 בכפר טובא זנגריה, פרטיהם המדויקים כמפורט בחוזה. בהתאם לחוזה, התחייב המינהל להעביר לתובעים בתמורה למקרקעי הרכישה, זכויות בעלות במקרקעין אחרים, פרטיהם המדויקים כמפורט בחוזה (להלן: "מקרקעי הפיצוי"), וכן לשלם לתובעים את הסכום בסך 89,525 ש"ח כאמור לעיל, וזאת תוך 45 יום מיום חתימת החוזה.

3.         לטענת המינהל ניכה 10% מסכום הפיצויים אותם העביר לרשות המס כמקדמה לתשלום מס שבח, וזאת הן בהתאם לאמור בהסכם והן בהתאם להוראות החוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור התשכ"ד- 1964 (להלן: "החוק").

            לטענת המינהל, הוסכם על פי סעיף 3(ב) לחוזה, כי הפיצויים ישולמו כנגד מסירת החזקה כשזכויות התובעים חופשיות מכל שעבוד או חוב. לפיכך, בטרם שולם מס שבח אשר הינו בגדר חוב אותו חבים התובעים לשלם על פי חוק, לא היה רשאי המינהל לשלם להם את הפיצויים.

            לאור האמור טען המינהל, כי היה זכאי על פי החוזה לנכות מן התשלום את המקדמה לתשלום מס שבח. עוד הוסיף המינהל כי גם על פי סעיף 11 לחוק, נקבע כי תשלום הפיצויים לא יעשה אלא לאחר תשלום מיסים ותשלומי חובה וכן מס שבח החל בשל הרכישה ואף נקבע, כי במידה ובעל הזכויות לא שילם את התשלומים, רשאי רוכש הזכות לשלמם מן הפיצויים שעליו לשלם. לפיכך, טען המינהל כי גם על פי החוק, היה מנוע מלשלם את הפיצויים מבלי שישולם תחילה מס שבח.

4 .         בהתאם להסכמת הצדדים, כמפורט בפרוטוקול מיום 1.7.12, הוסכם כי המחלוקת בין הצדדים הינה משפטית ולכן אין טעם בשמיעת עדויות ובית המשפט נדרש ליתן את פסק דינו לאחר הגשת סיכומי הצדדים.

5.         בסיכומיהם חזרו התובעים על טענותיהם וטענו כי נושא תשלום מס שבח הינו עניין מהותי וכי ככל שהמינהל התכוון לנכות המס מסכום הפיצויים היה עליו לפרט זאת בהסכם, בצורה ברורה ובהירה. התובעים הפנו לסעיף 7 להסכם שם נאמר במפורש כי אם יחול מס רכישה, או מס שבח בגין מקרקעי הפיצוי, הוא ישולם על ידי המינהל. לפיכך טענו התובעים, כי מאחר שבשונה מסעיף זה (אשר קבע מפורשות את הנוהל ביחס לתשלום מס שבח בגין מקרקעי הפיצוי), לגבי מקרקעי הרכישה לא נזכרה בהסכם כל הוראה, אין לקבל את טענת המינהל כי היה זכאי לנכות ולהעביר את התשלום לרשויות המס.

לטענת התובעים, משהמינהל לא הזכיר בהסכם את הנוהל של תשלום מס שבח על ידו, המדובר בהטעיה המעידה על חוסר תום ליבו.

            התובעים טענו כי על פי סעיף 11 (ב) לחוק, המינהל רשאי לשלם את המס מתוך סכום הפיצויים רק בתנאי שהמס לא שולם על ידי בעל הזכויות וכי במקרה דנן, התובעים- בעלי הזכויות, מעוניינים לשלמו. עוד הפנו התובעים לתיקון מס' 70 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג- 1963, על פיו נקבע בסעיף 15(ב)(ב) , כי רק במכירת זכות במקרקעין שתמורתה נקבעה בכסף בלבד ואינה דירת מגורים כמפורט שם, יהיה הרוכש חייב להעביר למינהל תשלום על חשבון המס שהמוכר חייב בו. אולם במקרה דנן, המדובר בתמורה אשר אינה בכסף בלבד, אלא גם במקרקעי פיצוי ומכאן,לטענת התובעים הרי שגם ע"פ חוק מיסוי מקרקעין האמור ,אין חובת תשלום מקדמה.

            דיון

6.         לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ובטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

 על פי סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג- 1963: "חובת תשלום המס היא במכירת זכות במקרקעין על המוכר, ובפעולה באיגוד על עושה הפעולה".

            בהתאם, התובעים לא טענו כי לא קיימת להם חבות בתשלום מס שבח בגין תשלום הפיצויים ואף לא טענו כאילו הוסכם ,בשונה מחבותם ע"פ דין כאמור ,שהמינהל הוא שיישא בתשלום זה מעבר לסכום הפיצויים.

 וראה גם דברי ביה"מ  ,על כי תשלום הפיצויים מחויב במס שבח וככל שלא הוסכם אחרת בין הצדדים, הרי מי שחב בתשלומו הינו בעל המקרקעין בבש"א (נצרת) 3448/01 אחמד סעיפאן נ. מדינת ישראל:

" הפקעה הינה רכישה בכפייה החייבת מכוח החוק בתשלום מס שבח מקרקעין ומי שחייב בתשלומו הוא בעל המקרקעין שהופקעו.

            על פי דין רשאים הצדדים להסכים ביניהם כי הרוכש הוא אשר ישא בתשלום מס שבח מקרקעין, ובתנאי שהדבר ייקבע מפורשות, במקרה שלנו הצדדים, בהסכמה שהושגה ביניהם, לא התייחסו לשאלת תשלום מס שבח מקרקעין, לפיכך, חובת התשלום היא על פי החוק שכאמור מטיל את החובה על המוכר לידידנו התובעים".

מכאן, כאמור שחובת תשלום המס חלה על התובעים.

 התובעים כאמור לא כפרו  בחובתם זו,אלא רק טענו כי הם מבקשים עתה ובדיעבד(!) לשלמו בעצמם. אולם, בהתאם לסעיף 11 לחוק, לא רשאי היה המינהל לשלם לתובעים את סכום הפיצויים בטרם שולם המס. כן נקבע במפורש כי המידה ובעל הזכויות לא שילם את החוב במס, רשאי המינהל לשלמו מתוך הפיצויים שעליו לשלם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>